יום ב', ג’ בחשון תשע”ח
דף הבית דבר המנהלת אבני הדרך חדר מורים יצירת קשר
מכתב הרב"י ללומדים במוסדות חב"ד
קרא עוד....
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת ויחי

ב"ה המנה של פרשת ויחי מעשה בדייג שהיה דג כל יום דג אחד בלבד, חוזר הביתה, אוכל אותו ביחד עם אשתו ואח"כ הולך לטייל איתה על גדת הנהר. לעת ערב שבו בני הזוג לביתם מאושרים וטובי לבב. יום אחד פגש אותו איש עסקים מצליח ומפורסם וכשהתוודע לסדר יומו של הדייג שאל אותו בתימהון: "מדוע אתה דג בכל יום דג אחד בלבד? הרי אם תכפיל את זמן הדיג בכל יום, תדוג דגים רבים יותר אותם תוכל למכור בשוק המרכזי." "ואז מה?" שאל הדייג בתמיהה. "ואז תתמיד בדיג, במכירת הדגים וברווחים – ותוכל להיות עשיר ולעשות חיים!". "ואז מה?" "ואז תחיה חיים רגועים, תזדקן לך בשקט, ברוגע ובשלווה. ובכל יום תוכל לאכול דג טרי וללכת לטייל עם אשתך על גדות הנהר." "נו..." השיב הדיג בחיוך "ומה אני עושה עכשיו?" פרשתנו נפתחת בפסוק "ויחי יעקב בארץ מצריים שבע עשרה שנה"(בראשית מ"ז כ"ח) ובעל הטורים מפרש שהיו אלו שבע עשרה השנים הטובות ביותר של יעקב אבינו. כיצד יתכן שאבינו יעקב כליל תפארת, יגיע לשלמות חייו בארץ מצריים? דווקא השנים בהם חי בתוך ערוות הארץ הן אלו הטובות בשנות חייו? אלא, הקדימה לנו התורה תשובה ברורה. יעקב דאג בראש ובראשונה לשלוח את בנו יהודה "להורות לפניו גושנה" (בראשית מ"ו כ"ח) - להתקין לו בית תלמוד שתהא שם תורה. יעקב בשנים אלו לומד מתוך שלוות הנפש ואף זוכה לראות את בניו ונכדיו עוסקים בתורת ה' ומשמרים אותה. הוא מגיע למצב בו הוא מצליח להפיק אור טהור בתוך החשיכה הרוחנית של מצריים, להתעלות ולהפוך את החושך סביבו לאור, ולחיות את החיים אליהם תמיד שאף. גם עלינו מוטלת האחריות לסיים את גילוי האור בתוך מייצרי וגבולות הגלות, ולהפיק את הטוב והמשובח מכל מצב קשה הסובב אותנו. עלינו לחיות את החיים שנתן לנו הבורא בצורה המיטבית והערכית ביותר, להתקשר לעץ החיים, להשתמש בשמנו כדי להצית את השלהבת האמונה ולהדליק אבוקות אור בחשכה בעוד מוחנו צלול וכוחנו במותנינו. אל לנו לתת לזמן לחמוק ולהיזכר לעת ערב.. נזכור, נשתדל ונתאמץ "לעשות חיים" בחיים... שבת של שלום מנוחה ושמחה אילת

 
 
עיתון אגף בנים
עיתון אגף בנות
מפעל הזנה לנפש המורה
למידה בשעת חירום